אבטחת מידע 1.2.9 . בשנים האחרונות קיבלה ממשלת ישראל מספר החלטות בתחום מרחב הסייבר וההגנה עליו, כדלקמן: 1.2.10 . החלטה 3611 מאוגוסט 2011 בדבר הקמת מטה הסייבר הלאומי (להלן - מטה הסייבר), שבין תפקידיו לתת לראש הממשלה ולממשלה המלצות הנוגע ות למדיניות הסייבר הלאומית ולהנחות את הגורמים הרלוונטיים בעניין המדיניות שהוחלט לאמץ וליישמה; 1.2.11 . החלטה 2443 מפברואר 2015 ובה נקבע כי המנכ"לים של משרדי הממשלה, שבמסגרתם מופעלות סמכויות רגולציה כלפי גופים או פעילויות החשופים לאיומי סייבר, יקדמו את הטיפול בהיער כות לאיומי סייבר במסגרת המגזר שבו הם פועלים, וזאת בין היתר על ידי הגדרת המדיניות ודרישות האסדרה ליישום החלטה זו במסגרת המגזר שהם אחראים לו. 1.2.12 . החלטה 2444 מפברואר 2015 בדבר הקמת הרשות הלאומית להגנת הסייבר (להלן - רשות הסייבר) שבין תפקידיה לנהל, להפעיל ולבצע א ת כלל פעילויות ההגנה האופרטיביות במרחב הסייבר במישור הלאומי; עוד הוחלט על הקמת מערך הסייבר הלאומי הכולל את מטה הסייבר ואת רשות הסייבר כשתי יחידות סמך עצמאיות למשרד ראש הממשלה (להלן - מערך הסייבר). 1.2.13 . בספטמבר 2006 הוקמה במשרד המשפטים הרשות להגנת הפרטיות ( לשעבר - "רמו"ט") כרשות להגנת מידע אישי בישראל. ב מסגרת תפקידה זה כוללת הרשות שלוש יחידות רגולטוריות שפעלו קודם לכן , ובהן רשם מאגרי מידע - אשר אחראי לפי חוק הגנת הפרטיות לפיקוח על מילוי הוראות החוק והתקנות לפיו ולאכיפתן. 1.2.14 . אבטחת מידע מתבצעת בכמה תחומים: אבטחה פיזית של מידע ממוחשב - ביצוע פעולות בחומרה ובתשתיות כדי למנוע פגיעה פיזית במאגר המידע; אבטחה לוגית של מידע ממוחשב - הפעלה של מנגנוני תוכנה ייעודיים, לדוגמה הזנת שם משתמש וסיסמה כתנאי להפעלת מחשב או לכניסה לבסיס נתונים; אבטחה פיזית של מידע לא ממוחשב - כל הפעולות הנדרשות להגנה על פלטי מחשב, על דוחות, על מזכרים ועל מסמכים שונים המכילים מידע כהגדרתו בחוק. 1.2.15 . תחומי האחריות של הרשות לאבטחת מידע חלים הן על המגזר הציבורי - והן על המגזר הפרטי, וכול לים , בין היתר, רישום מאגרי מידע; פיקוח על בעלי מאגרי מידע ; טיפול בתלונות ; חקירת עבירות פליליות ; הטלת קנסות מנהליים ; קביעת הנחיות שוק
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==