מידע כללי |
|||||||||
טלפונים (לפי א'- ב') א אח"א (ארגון חרשים): 03-7303355 אנו"ש: 09-8324525 אקים ישראל: 03-7662222 אקי"ם נתניה: 09-8627087 ארגון מרחבי נכים: 09-8844739 ארגון נכי צה"ל: פקס: 09-8336043 ב בית איזי שפירא: 7701222- 09 ביטוח לאומי נכויות נתניה: 09-8602720 בתי ספר: תושיה: 09-8824158 יהודה הלוי: 09-8827676 מורשה: 09-8650837 בית משפט: 09-8605605 גן מעלים: 09-8345522 09-8840131 ה האגודה למלחמה בסרטן: 09-8344268 האגודה למען העיוור: 09-8614744 הורים למען הורים: 1-800-399-333 היחידה לנכה ומשפחתו: 09-8826647/50 המכון לקידום החרש: 09-6311595 י ית"ד: 09-8341254 מ מילבת: מרכז ישראלי לאביזרי עזר, בינוי ותחבורה לנכה: 5303739- 03 משרד הבריאות: 09-8300122/1 ע עזרה: 9550781- 09 ר רפאינו: 1-700-70-72-74 ק קרן שלם : 9601122 כיצד מוציאים בקשה למינוי אפוטרופוסות? יש להגיש בקשה בכתב למינוי אפוטרופוסות לגוף ולרכוש. • תצהיר מאומת ע"י רשם בית המשפט או מזכירה ראשית (38 ₪) או ועו"ד עצמאי. • כתבי הסכמה של קרובי משפחה מדרגה ראשונה + כתובות. • דו"ח רפואי וסוציאלי/ ועדת אבחון • 3 העתקים לבימ"ש + 1 למבקש • תשלום בסך 332 ₪ עבור אפוטרופוס - משולם בבנק הדואר. • תשלום בסך 424 ₪ עבור פתיחת תיק- משולם בקופת בית המשפט. • טפסים של תצהיר / כתבי הסכמה/ שובר תשלום לאפוטרופוס הכללי ניתן להשיג במזכירות בימ"ש.
הערה חשובה: יש לציין בגוף הבקשה את קירבת המבקש לחסוי (ת.ז וכתובת) ולציין ת.ז. של החסוי, מצבו המשפחתי ומקום מגוריו. ביצוע הליך ראשוני במזכירות: העתקים נשלחים לתגובת האפוטרופוס הכללי ומשרד העבודה והרווחה. לא תינתן החלטה ו/או צו מינוי לפני שיוגשו התגובות. כתובת בית המשפט לענייני משפחה: טשרניחובסקי 14 כפר סבא
אבחון אדם כבעל פיגור שכל: אבחון אדם כבעל פיגור שכלי הוא תהליך המתבצע על ידי ועדה מקצועית המכונה "ועדת אבחון". הוועדה פועלת באגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה, הממונה על ידי שר הרווחה. ההפניה לוועדת האבחון נעשית על ידי פקיד סעד באמצעות העובד הסוציאלי במחלקת הרווחה ברשות המקומית. תפקיד ועדת האבחון הוא לקבוע אם האדם שהובא בפניה הוא בעל פיגור שכלי, מהי רמת הפיגור שלו, ומה הן דרכי הטיפול באותו אדם. הוועדה מורכבת מאנשי מקצוע (פקיד סעד, רופא, פסיכיאטר, פסיכולוג ומחנך). האבחון הוא ללא תשלום. המשפחה רשאית לערער על החלטת ועדת האבחון בפני ועדת ערר. ככלל, רק ועדת האבחון מוסמכת לקבוע אם אדם מסוים הוא בעל פיגור שכלי. איך פונים ולמי? מה קורה במרכז האבחון? המאובחן ומשפחתו מוזמנים לכמה פגישות: ראיון סוציאלי של המשפחה, בדיקה פסיכולוגית ורפואית של המאובחן ובמידת הצורך בדיקות נוספות. בתום התהליך מועבר המידע שהתקבל במהלך הבדיקות לדיון בוועדת אבחון, שחבריה אינם קשורים עם מרכזי האבחון. המשפחה או האפוטרופוס זכאים לקבל סיכום של האבחון מידי העובד הסוציאלי המטפל במחלקה לשירותים חברתיים. מעונות שקומיים: פעוט בעל פיגור שכלי, או פעוט שמשולמת עבורו גמלת נכה מביטוח לאומי, זכאי לקבל מהמדינה מסגרת הקרובה ככל האפשר למקום מגוריו, שבה יקבל חינוך וטיפול, לרבות טיפולים פרא-רפואיים, לצורך שיפור תפקודו היומיומי. מסגרת זו נקראת "מעון יום שיקומי". המדינה מחויבת לתת לפעוט את מעון היום השיקומי על פי חוק מעונות יום שקומיים. שילוב ילדים חריגים במעונות יום ובמשפחתונים: פעוט מגיל חודשים עד גיל שלוש, אשר לא אובחן כבעל פיגור שכלי, אולם לוקה בנכות התפתחותית או בעיכוב התפתחותי, זכאי לסיוע ממשרד הרווחה בשילובו במסגרת חברתית נורמטיבית רגילה בליווי סייעת. (פעוט אשר אובחן כבעל פיגור שכלי זכאי למעונות יום שיקומיים). חינוך: חוק החינוך המיוחד קובע כי ילד עם מוגבלות זכאי לחינוך מיוחד חינם באזור מגוריו או באזור הקרוב ככל האפשר לאזור מגוריו. קיימות מסגרות שונות שבהן ילד עם מוגבלות יכול להשתלב: גן ילדים לחינוך מיוחד, גן ילדים משולב, כיתה לחינוך מיוחד בבית ספר לחינוך מיוחד, כיתה לחינוך מיוחד בבית ספר רגיל ומסגרות משולבות. ההחלטה על המסגרת המתאימה ביותר לילד צריכה לעבור שלושה שלבים: הליך אבחון, ועדת השמה ולבסוף ועדת שיבוץ. חוק החינוך המיוחד מאפשר להורים לרשום ילד עם לקות קשה (פיגור עמוק, קשה או בינוני) למסגרת חינוך מיוחד גם בלא החלטה של ועדת השמה (ללא שלב ב'). מסלול זה הינו ביוזמת ההורים, כל עוד בידם מסמכים המעידים על כך כי לילד לקות קשה המחייבת שיבוץ במוסד לחינוך מיוחד וכי לא ניתן לשלבו במוסד חינוכי שאינו מוסד לחינוך מיוחד. הפניה לחינוך המיוחד: תוכנית לימודים אישית: התוכנית מתבססת על מצבו הנוכחי של הילד, כפי שנקבע בתהליכי הערכה ואבחון. התוכנית תיקבע בתחילת כל שנת לימודים. התוכנית תוכן בשיתוף פעולה של צוות רב מקצועי ובשיתוף ההורים. במידת האפשר ישותף גם התלמיד. שירותים פרא- רפואיים לתלמידים במסגרות החינוך המיוחד: במסגרת השירותים הנלווים, שנקבעו בחוק החינוך המיוחד, תוגברו השירותים הפרא-רפואיים למסגרות החינוך המיוחד. השירותים כוללים: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, טיפול במחול, טיפול במוזיקה, טיפול בתנועה, טיפול באומנות חזותית וטיפול בדרמה. שילוב ילד עם מוגבלות בחינוך הרגיל: חוק החינוך המיוחד מאפשר לילדים עם מוגבלות באמצעות תוספת של הוראה ושירותים, להשתלב במערכת החינוך הרגילה. התלמיד ילמד באזור הרישום שלו, ככל הניתן בכיתה לתלמידים בני גילו, בתוכנית לימודים שהותאמה לו והיא משמעותית עבורו. יחד עם זאת, היקף הפעילות החינוכית (תוכנית השילוב( המתקיימת מחוץ לכיתה הרגילה לא תעלה על שליש מסך כל שעות הלימוד של הכיתה.
שעות הלימוד במסגרת החינוך המיוחד: מכוח סמכותו בחוק החינוך המיוחד מאריך שר החינוך את שנת הלימודים במסגרת החינוך המיוחד, כך שהיא נמשכת תקופה ארוכה יותר משנת הלימודים הרגילה, ונמשכת גם בתקופת חופשת הלימודים בבתי הספר הרגילים. כמו כן, מכוח החוק, קובע שר החינוך יום לימודים ארוך במוסדות לחינוך המיוחד. בגני ילדים: בימים א'-ה' בשעות 7:55- 14:30 ביום ו' עד השעה 12:45 בבתי הספר : בימים א'-ה' בשעות 8:00- 14:30 ביום ו' עד השעה 11:50. לכל יתר סוגי הפיגור: בגני ילדים בימים א'-ה' בשעות 7:55- 13:30 בבתי הספר : בימים א'-ה' בשעות 8:00- 12:45 ביום ו' עד השעה 11:50 יום חינוך ארוך: משרד הרווחה החליט להאריך את שעות השהות של חלק מתלמידי החינוך המיוחד הלוקים בפיגור שכלי ברמות תפקוד שונות (סיעודי, טיפולי, או בעיות התנהגות קשות) כדי לאפשר לבני משפחתם לנהל אורח חיים תקין ככל האפשר. מסגרת זו נקראת יום שהות ארוך.
מי זכאי ליום שהות ארוך? תלמידים הלומדים בחינוך המיוחד, אשר גרים בבית ההורים והם ברמות תפקוד סיעודי, טיפולי או בעיות התנהגות קשות. למי פונים? ההפניה למסגרת יום שהות ארוך נעשית באמצעות המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית, ובאישור האגף לטיפול באדם המפגר בקהילה במשרד הרווחה. השתתפות הורית: משרד הרווחה מממן את שהות הילד במסגרת יום שהות ארוך. יחד עם זאת, נדרשת השתתפות הורים, על פי טבלת זכאות שניתן לקבל במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית. הסעה וליווי ממקום המגורים למסגרת החינוך וממנה: חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות מעניק לילד עם המוגבלות את הזכות להסעה ממקום מגוריו או ממקום סמוך למוסד החינוך וממנו לפי צרכיו ובהתחשב בסוג המגבלה שלו. ילדים בעלי פיגור עמוק (סיעודי), פיגור קשה או פיגור בינוני זכאים למלווה בהסעה, בנוסף לנהג. קופות חולים: חוק הבריאות הממלכתי קובע את סל השירותים בתחום האבחון והטיפול בילד מלידה ועד גיל 18. משרד הבריאות מפרסם את סל השירותים על בסיס חוק הבריאות הממלכתי. השירותים יינתנו רק עם קבלת לאישור מוקדם של קופות החולים, של רופא מומחה במחלקת הנוירולוגית לילדים או של רופא ילדים מומחה בעל ניסיון בתחום התפתחות הילד. תעסוקה: משרד הרווחה מעניק לאנשים עם פיגור שכלי, מעל גיל 21, שירותים במסגרות יום. התוכניות המופעלות במסגרות היום מהוות מענה תעסוקתי טיפולי, שנועד לסייע לאדם בעל פיגור שכלי לממש את הפוטנציאל התעסוקתי שלו. תוכניות אלה מיועדות לקדם את התפקוד, להעניק סל שירותים נוספים, ולאפשר לו ולמשפחתו חיים תקינים, ובמקביל לאפשר לו להמשיך את חייו כחלק מהקהילה, בביתו או במסגרות דיור. התוכנית התעסוקתית מאפשרת לו להתפתח ולהסתגל, והיא מתבססת על הגישה המעודדת כל אדם עם פיגור שכלי למצוא תוכנית המותאמת ליכולות ולתפקוד שלו. הסעה למקום התעסוקה: אדם עם פיגור שכלי מעל גיל 21, אשר אינו מסוגל להגיע למסגרת היומית תעסוקתית בכוחות עצמו או באמצעות תחבורה ציבורית, זכאי להסעה ובמקרים מיוחדים אף ללווי. המימון הינו בהשתתפות חלקית של ההורים. שילוב תעסוקתי בשוק העבודה החופשי: מחלקת השיקום של המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה, בשיתוף עם גורמים נוספים (ובניהם גם עמותת אקים ישראל) מפעילים תוכניות מיוחדות להכשרה והשמה של אנשים עם מוגבלויות בעבודה בשוק החופשי. התוכנית כוללת הכשרה מקצועית והדרכה אישית במקום העבודה. מדריך תעסוקה מאתר מקום עבודה בשוק החופשי, מלווה את המועסק בשלביו השונים ומאוחר יותר לפי הצורך.
זכאויות והטבות שונות: חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות אוסר על כל אפליה כלפי עובדים או דורשי עבודה בשל הלקות הפיזית, הנפשית או השכלית, אשר בשלה העובד מוגבל. האפליה מתייחסת לזכויות להן זכאי העובד על פי החוק. שכר מינימום: תקנות שכר מינימום לעובד עם מוגבלות מאפשרות לעובד עם מוגבלות המועסק במסגרת שוק העבודה החופשי, או למי מטעמו, להגיש בקשה למנכ"ל משרד התעשייה, המסחר ותעסוקה לקביעת שכר עבודה מותאם על פי יכולת העבודה של המועסק.
מסגרות דיור חוץ ביתי: משרד הרווחה מחויב על פי חוק הסעד (טיפול במפגרים) לדאוג לספק לאדם עם פיגור שכלי מסגרת דיור, בהתאם להחלטת ועדת האבחון. דיור בקהילה או במעון פנימייה: המדינה היא המממנת את השהייה וצרכי הדיירים במסגרות הדיור החוץ ביתיות באמצעות תשלום למסגרת. תשלום זה מכונה דמי החזקה. הורים לדייר מעל גיל 18 אינם חייבים להעביר למסגרת תשלום כלשהו בעד המגורים של הדייר במסגרת. השתתפות הורים לילדים עד גיל 18 בהוצאות ההחזקה במסגרת היא כלפי הרשות המקומית בלבד ולא כלפי המסגרת.
גמלת ילד נכה: המוסד לביטוח לאומי מעניק להורים המטפלים בילד נכה, העונה לקריטריונים שבתקנות גמלה חודשית. סכום הגמלה החודשית מבוסס על מידת אי התפקוד של הילד. הגמלה משולמת מגיל הלידה ועד גיל 18. גמלת ניידות: גמלת ניידות ניתנת לילדים ומבוגרים פגועי רגליים המוגבלים בניידות. הגמלה ניתנת במסגרת הסכם בין משרד האוצר למוסד לביטוח לאומי. ילד המקבל גמלת ילד נכה זכאי לקצבת ניידות לחסר רכב אם נקבעו לו לפחות 80% מוגבלות בניידות, או שוועדה רפואית קבעה שהוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו. קצבת נכות כללית: קצבת נכות כללית ניתנת לאדם המבוטח בביטוח לאומי, ושעקב ליקוי נפשי, שכלי או גופני אין לו הכושר להשתכר. לפני קבלת ההחלטה אם לאדם אכן אין יכולת השתכרות, הוא חייב להיבדק על ידי רופא מוסמך מטעם המוסד לביטוח לאומי, אשר יקבע את אחוזי הנכות הרפואית שלו.
קצבה לשירותים מיוחדים: תקנות הביטוח הלאומי מאפשרות לאדם המקבל קצבת נכות, והתלוי בעזרת הזולת בביצוע רב פעולות היומיום ברב שעות היממה, לקבל קצבה לשירותים מיוחדים. גובה הקצבה נקבע לפי מידת התלות. זכאות להנחה ב"בזק": הורים לילדים עד גיל 18, המקבלים גמלת ילד נכה בעבור ילדם, בשיעור של 100% לפחות, זכאים להנחות ולהטבות בתשלומי התקנה, העתקה ותשלום חשבון הטלפון של "בזק".
אדם נכה מעל גיל 18, שהמציא אישור של המוסד לביטוח לאומי על נכות רפואית בשיעור של 80% ומעלה, ואישור המעיד על קבלת קצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי בשיעור של 75% ומעלה, זכאי להנחות והטבות כנ"ל. הנחה בתשלומי ארנונה: הורים לילד עד גיל 18, המקבלים גמלת ילד נכה בעבור ילדם (בהתאם להמלצת משרד הפנים לעירייה או למועצה מקומית, ובהתאם למבחני הכנסה) זכאים לעד 25% הנחה בתשלום הארנונה לגבי 100 מ"ר משטח דירתם. אדם נכה מעל גיל 18, אשר זכאי לקצבת נכות בגין אי כושר השתכרות בגובה של 75% ומעלה, ואשר הדירה רשומה על שמו, זכאי (בהתאם להמלצה הנ"ל) לעד 80% הנחה בתשלום ארנונה.
הנחה בתחבורה הציבורית: נכה מעל גיל 18, המקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי, זכאי להנחה בגובה 33% מתעריפי הנסיעה בתחבורה ציבורית. ההנחה ניתנת באמצעות כרטיסיות הנחה לזכאים, הנמכרות באוטובוסים או בקופות התחבורה. הנחה במס רכישה: נכה מעל גיל 18, אשר נקבע לו על ידי המוסד לביטוח לאומי דרגת אי כושר להשתכר בשיעור של 75% לפחות, זכאי להנחה במס רכישה. מס רכישה הוא המס שצריך לשלם מי שרוכש דירה, בית או מגרש לבנייה. המס מחושב באחוז מסוים משווי העסקה ולפי שיעור מס מדורג. ההנחה באה לידי ביטוי בתשלום מס רכישה בשיעור של 0.5% משווי הרכישה בלבד.
ילד המקבל גמלת ילד נכה או מקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, ואשר מבוטח באחת מקופות חולים, זכאי לפטור מלא והחזר תשלומים עבור ביקור אצל רופא מקצועי וביקור במכונים ובמרפאות חוץ. פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי: נכה מעל גיל 18, המקבל קצבת נכות ואין לו כל הכנסה אחרת, פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי. פטור מאגרת רישוי רכב: הורים לאדם נכה, אשר מוגבל בהליכה, או שתנועתו בדרכים ללא רכב עלולה לערער את מצב בריאותו, זכאים לפטור מאגרת רישוי (אגרת רישוי מופחתת) לרכב של נכים. זיכוי במס הכנסה: הורים לילד עם פיגור שכלי זכאים לשתי נקודות זיכוי מהמס על הכנסתם. ההטבה ניתנת לשכירים ולעצמאים. שתי נקודות הזיכוי ניתנות על הכנסה אחת של אחד ההורים. משמעות נקודות הזיכוי: הפחתה מסכום מס ההכנסה שההורים משלמים, כדי לסייע למאמץ הכלכלי של ההורים המגדלים את הילד. זיכוי במס הכנסה עבור החזקת ילד במסגרת דיור חוץ ביתי: הורים לילד עם פיגור שכלי מתחת לגיל 18, הגר בדיור חוץ ביתי (במוסד), המשתתפים במימון החזקת הילד בדיור, זכאים לזיכוי במס הכנסה עבור התשלומים אלו. משמעות הזיכוי הינה הפחתה מסכום המס. תג חניה וחניה לנכה: הורים לילד נכה, אשר מוגבל בהליכה או שתנועתו בדרכים ללא רכב עלולה לערער את מצב בריאותו, זכאים לתג חניה לנכים ("תג נכה") בעבור הרכב שמשמש להסעת הנכה.
סימון אזור חניה לנכה: הורים לאדם נכה, אשר נקבעו לו לפחות 60% נכות רפואית בניידות, ואשר אין להם חניה פרטית ליד מקום מגוריהם, זכאים לסימון ברחוב, על אזור חניה בלעדי לנכים. חשוב לבדוק מה הקריטריונים הספציפיים לעיר נתניה.
משרד השיכון מסייע בפתרונות דיור לאנשים נכים באמצעות: • הלוואות לרכישת דירה • סיוע בשכר דירה מי זכאי?
• עיוורים בעלי תעודת עיוור ממשרד הרווחה. • נכים המוכרים ע"י המוסד לביטוח לאומי כבעלי נכות לצמיתות או דרגת אי כושר השתכרות לצמיתות בשיעור של 75% או יותר או בעלי מוגבלות בניידות בשיעור של 75% ויותר. • נכים המרותקים לכיסאות גלגלים, בעלי אישור ממשרד הבריאות על היותם מרותקים לכיסאות גלגלים או זקוקים לכיסאות גלגלים. סיוע להתאמת תנאי דיור למוגבלים בתנועה: מוגבלים בתנועה זכאים למענק לצורך ביצוע התאמות בדירתם, החיונית לתפקודם. זכות זו מתבצעת באמצעות ועדה משותפת למשרד הבריאות ולמשרד השיכון. הסיוע במסגרת זו ניתן בנוסף לכל סיוע אחר הניתן ע"י משרד שיכון. מכשירי שיקום וניידות: במסגרת "סל הבריאות" תהיה השתתפות של משרד הבריאות במכשירי שיקום וניידות. מכשירים אלה ניתנים באמצעות לשכות הבריאות במחלקות למחלות ממושכות. סכום ההשתתפות מגיע ל- 75% מהמחיר שקבע משרד הבריאות. טיפולי שניים: קופות החולים מחויבות לתת הרדמה לצורך טיפולי שניים במקרים מיוחדים כחלק מסל השירות. בהתאם לחוזר מינהל רפואה של משרד הבריאות, עקב מצבם המיוחד של אנשים עם פיגור שכלי, יש לראות בהרדמה לצורך טיפולי השניים שירות הכלול בסל הבריאות. הטבות לאדם הלוקה בפיגור המתגורר בבית הוריו: הורים לאדם עם פיגור שכלי שגר בבית יכולים להיעזר בשירותים תומכים של המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית. סוגי השירותים: מטפח אישי, מטפל אישי, מסייע שיקומי.
הזכאות אינה אוטומאטית, והיא תלויה בתקציבים של המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית. מרכז לחינוך חברתי מיני: משפחות לאנשים עם פיגור שכלי יכולים לפנות למרכז הדרכה וייעוץ בתחום החברתי מיני, המעניק מענה מקצועי לצרכים ייחודיים של אנשים עם פיגור שכלי. המרכז פועל באחריות ובפיקוח המחלקה לאבחון וקידום באגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה.
* לשירות זה אין זכאות על פי חוק.
נופשונים: אדם עם פיגור שכלי, המתגורר עם הוריו או עם האפוטרופוס שלו, או במשפחה אומנת, זכאי לצאת לתקופה קצרה למסגרת של "נופשון". יציאה זו למסגרת מקצועית מחוץ לבית מאפשרת למשפחה להתפנות ולצאת אף היא לחופשה או לכל צורך אחר מחוץ לבית.
הזכאות לנופשון הינה עד 15 ימים בשנה (לא ברציפות). במקרים קשים או מקרי חירום ניתן לקבל אישור למספר ימים רב יותר (באישור הפיקוח באגף לטיפול באדם המפגר).
העסקת עובד זר: משפחות המקבלות גמלת ילד נכה (עד גיל 18), או נכה מעל גיל 18 המקבל קצבה לשירותים מיוחדים, זכאים לקבל אישור להעסקת עובד זר. זאת אם יתקיימו לשביעות רצון הוועדה המקצועית תנאים מסוימים. המדינה אינה משתתפת במימון העסקת העובד הזר, והנכה עצמו או ההורים אחראים למימון. מועדונים חברתיים: בישראל קיימים מועדונים חברתיים, המופעלים באמצעות גופים ועמותות שונות, ומטרתם לשמש מסגרת פנאי חברתית תרבותית לאנשים עם פיגור שכלי. המועדונים פועלים בדרך כלל בשעות אחר הצהריים, ונועדו לאנשים עם פיגור ברמות שונות ובגילאים שונים. המועדונים מציעים מגוון רחב של חוגים. חשוב לציין כי שירות זה איננו מובטח על פי חוק. אפוטרופוסות: אפוטרופוסות הינה החובה להגן, לדאוג לצרכיםכ, לנהוג במסירות ולנהל את העניינים של אדם אחר. עד גיל 18 - זוהי חובתם של ההורים כלפי ילדיהם מגיל 18 - כל אדם עומד ברשות עצמו, ואין הוא נדרש לאפוטרופוס אלא אם בית המשפט מינה לו אפוטרופוס. האדם שממנים לו אפוטרופוס נקרא "חסוי". מי שמבקש להתמנות לאפוטרופוס פונה לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שימונה בצו לאפוטרופוס. רצוי לפתוח בהליך הגשת הבקשה כמה חודשים בטרם ימלאו לקטין 18 שנים. האפוטרופוס מחויב לדווח לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים על כל הקשור בניהול ענייני הכספים והרכוש של החסוי. "האפוטרופוס הכללי" הינו הגוף המפקח על פעילות האפוטרופוסים בטיפול בחסוי. הפיקוח נעשה באמצעות מסמך הנקרא "פרטה" ובאמצעות דוחות כספיים שנתיים, אשר על האפוטרופוס להגישם לאפוטרופוס הכללי. עמותות וקרנות המעניקות שירותי סיוע בטיפול, סיעוד וסיוע כספי ארגוני סיוע: יד שרה: סיוע בהשאלת ציוד- דעת: השאלת ציוד רפואי מסוגים שונים כגון: ציוד אורתופדי ומכשירים פרא רפואיים לנכים השוהים בבית. השירות כולל השאלת הציוד לחודש תמורת פיקדון סמלי וזאת כדי להבטיח את החזרת הציוד בתום השימוש. במידת הצורך ניתן להאריך את תקופת ההשאלה. ניתן גם לקבל מידע על ציוד רפואי ובמקרים מסוימים לרכוש ציוד. סיוע לילדים: יד שרה מפעילה את בית הלנה, מרכז העשרה והדרכה להשאלת משחקים מיוחדים, לילדים בעלי מוגבלויות שונות. השירות ניתן לילדים עד גיל 12, הסובלים מאיחור התפתחותי ומפיגור קל עד בינוני. השירות ניתן גם לילדים הסובלים מליקויי למידה, בעיות סנסורי-מוטוריות ובעיות היגוי ותקשורת. סיוע בהסעות: יד שרה מפעילה שירות "נכונית" - שירות הסעה לנכים הזקוקים לתחבורה ציבורית על מנת להגיע לטיפולים רפואיים, אירועים חברתיים וכדומה. השירות מיועד לנכים המרותקים לכיסאות גלגלים ובמקרים מיוחדים גם לנכים המתקשים בהליכה. על הנוסע להשתתף וכשליש מהוצאות עלות הנסיעה, המשתנה לפי יעד הנסיעה. תעסוקה יוצרת: תעסוקה יוצרת הוא שירות ייעודי המוענק באמצעות מתנדבים, לאוכלוסייה הרתוקה לבית עקב מגבלות תנועתיות. מתנדבי השירות מאתרים את אוכלוסיית היעד ומציעים לה אמצעים, כלים, והדרכה לביצוע מגוון עיסוקים יצירתיים בתוך הבית. ייחודו של שירות זה הוא בהצגתם של תחומי עיסוק מגוונים המותאמים ליכולותיו ולרצונותיו של מקבל השירות. שעת הביקור נערכת במועד קבוע על ידי מתנדב/מתנדבת. השירות מיועד לאנשים מעל גיל 18 המרותקים לבית עקב מומים מולדים או נרכשים. השיקומון מסייע בקידום היכולת הפיזית, הנפשית והקוגניטיבית של הנכה ומסייע בהתמודדות היומיומית עם מוגבלויותיו.
בשיקומון קיים מגוון של פעילויות:
מטרת השיקומון היא להעניק מסגרת שיקומית חברתית מתמשכת לנכים ולמוגבלים ולשמור על מצבם הבריאותי.
יד שרה: רחוב איכילוב 8, נתניה מס' טלפון: 09-8303400 שעות פתיחה: א'-ה' 9:00-12:00 16:00-18:00 יום ו' 9:00-11:00
אגודת "עזר מציון": סיוע בהשאלת ציוד: האגודה מעניקה סיוע בהשאלת ציוד רפואי לחולים או למוגבלים. עמותת מילב"ת (מרכז ישראלי לאביזרי עזר, בינוי ותחבורה לנכה) מעניקה סיוע מקצועי לשיפור איכות החיים והתפקוד העצמאי בחיי היומיום, על ידי התאמת ציוד עזר רפואי שיקומי.
סיוע לילדים: האגודה מעניקה שירותים במסגרת "המדור לילד המיוחד":
סיוע בהסעות: האגודה מפעילה מחלקה להסעת חולים. ייעוץ רפואי: האגודה נותנת סיוע בייעוץ רפואי. שירותים נוספים: האגודה מעסיקה מתנדבי בית, ומספקת שירותי סיעוד למוגבלים.
|
|||||||||
