משפחה בבידוד - כאן גרים בכיף

הורים יקרים,
התקופה הנוכחית מזמנת אתגרים לכולם, ובפרט להורים שבינינו. אנו כהורים מהווים עוגן, מקור לביטחון והרגעה עבור ילדינו, זאת לצד התמודדויות נוספות הנובעות מהמציאות הלא פשוטה בצל הקורונה. ליקטנו עבורכם מספר רעיונות ונקודות למחשבה שיסייעו לצלוח תקופה זו. 

משפחה בבידוד - כאן גרים בכיף
בתקופה זו המשפחה מבלה את מרבית זמנה בבית, הזדמנות לחוות רגעים משפחתיים ייחודיים לצד אינטראקציה אינטנסיבית שעלולה לעורר גם מתח. מוצעים מספר עקרונות שיסייעו לשמור על אווירה נעימה בבית ולאפשר קרבה:
• נסו לשמור על שגרה - מומלץ למקד את הילדים בשגרה ולוחות זמנים קבועים וברורים. הם מארגנים ומסייעים בויסות עצמי וכן מסייעים לביסוס עוגנים משמעותיים במהלך היום: מתי קמים, אוכלים, לומדים, משחקים, צופים בטלוויזיה וכו'.

• התעקשו על הדברים החשובים - שהות ממושכת בבית מזמנת הרבה חיכוכים ועלולה לצמצם את התקשורת עם הילדים להערות ולנזיפות. חשבו מהם העקרונות החשובים ביותר שהייתם רוצים שיישמרו בבית בתקופה זו ומה הכללים שנגזרים מהם? התמקדו בדברים החשובים והציעו תמיכה.

• שיתוף הילדים במשימות הבית בצורה מהנה - העברת מסר שכולנו נושאים בנטל, תוך אימוץ גישה יצירתית וחווייתית. ניקיון הבית, למשל, יכול להפוך לתחרות עם זמנים או סידור הבית תוך כדי האזנה למוזיקה וריקוד. אפשר להכין ארוחות עם הילדים, לארגן פיקניק בסלון, במרפסת או בחצר וכו'. אפשר גם לקיים "אסיפת דיירים" (חשוב גם עם מתבגרים), שיחה פתוחה ומכבדת על הצרכים, חלוקת תפקידים וכו'. 

• הקשבה ונוכחות - בצל השהייה הממושכת עם הילדים והצורך לתת מענה שוטף למגוון צרכים קונקרטיים (אוכל, העסקה, למידה), חשוב לשים לב שמקדישים זמן בכל יום לנוכחות קשובה מול כל ילד, כלומר, לשיח רגוע ושקט נטול גירויים, שמתמקד בילד ובתחושותיו ולמה שמעסיק אותו. אפשר לארגן מפגש ב"בית קפה אישי" - רק הורה וילד על כוס שתיה ועוגה או גלידה.

• מרחב אישי - "זמן לעצמי" זה דבר שאתם כהורים זקוקים לו, וגם ילדכם, בייחוד בתקופה של סגר או בידוד. חשוב לזהות מתי במהלך היום אתם זקוקים לרגע של שקט: אפשר לקום חצי שעה לפני הילדים ולשתות קפה בשקט, לנוח בצהריים, לצאת להליכה, לצאת למרפסת או לחדר שקט גם מס' דקות בערב. כל מה שמספק מרחב לנשימה. את אותו תהליך חשוב לכוון את ילדיכם לעשות עם עצמם וכך לווסת את המתח שמצטבר.

• "אמא, אבא משעמם לי..." - לפני שתנסו למצוא פתרון לתחושה המטרידה, או שתתעצבנו, קחו רגע לנשום.. כשהילד אומר שמשעמם לו לעיתים זו דרך לתאר שמשהו קשה לו. כדאי להבין מה מקור הקושי (כעס, עצב, פחד , בלבול וכו') ולפעמים מדובר במצב בו הגירויים אינם מספקים. בעידן שבו יש הצפה של גירויים בכל שעות היממה זוהי הזדמנות לשהות במנוחה, בחוסר מעש וללא "אקשן". יש חשיבות שילדים ילמדו לייצר עבור עצמם עניין, ילמדו ממה נהנים ויגלו את היצירתיות שבהם. אם נמצא תעסוקה ורעיונות לא נאפשר את החיפוש שהוא חלק חשוב בהתפתחותם.

• היו סלחנים וסלחניים כלפי עצמכם אם הגבתם באופן אנושי. ראו ברגעים אלה סימנים לצורך שלכם בזמן התאוששות. אתם הורים טובים ואתם עושים הכי טוב שאתם יכולים בהתחשב במצב הנוכחי, אתם לא לבד ויכולים לעבור את זה!

• מצאו זמן לקיים פעילויות שאוהבים על מנת לעורר רגשות חיוביים - שחקו, השתוללו, רקדו! זה משמח ומרומם את מצב הרוח, מזרים את הדם, מפחית מתח וחרדה ומייצר זמן איכות כיפי עבור כל המשפחה.

• יומן קורונה - כלי המאפשר פורקן ומזכרת. אפשר להציע לילדים להכין לעצמם יומן, מרחב שיהיה רק שלהם לכתוב כל מה שעולה בראשם.

• לא תמיד צריך "להמציא את הגלגל" - נסו לאתר את מאגר הכוחות שלכם. מה מאפיין אתכם כמשפחה? מה עוזר לכם בתקופות מאתגרות (צחוק, קירבה, עשייה...)

הרגלים שכדאי לאמץ בכל יום
• פעילות גופנית - מסייעת לשחרור חומרים במוח המשרים תחושת רוגע ומפחיתים כאב.

• חיבוק - מסייע בהורדת לחץ הדם ובהפחתת לחצים ע"י שחרור "הורמון האהבה", המקדם קשר רגשי וקירבה בין אנשים.

• קשרים חברתיים - מחקרים גילו כי גם בקיום קשרים ומפגשים חברתיים משתחרר "הורמון האהבה". עבור ילדים חשוב לנסות לעודד ולשמור על קשר רציף עם דמויות משמעותיות (באופן וירטואלי) גם בבידוד. חוויה של רציפות מעניקה בטחון ומאפשרת הפגה של בדידות. 

• צחוק - מסייע בשיכוך כאבים, שיפור מצב הרוח, הרגעה והפחתת חרדה.

• הרפייה - מאפשרת תרגול, חשיבה בהירה ואיזון נפשי העשויים להפחית מתח וחרדה. ניתן לעשות זאת דרך שמיעת מוזיקה, מדיטציה וכל פעילות מרגיעה אחרת.

בואו נדבר על זה
ילדים מטבעם, סקרנים וערים לסביבתם. מידע שלא יגיע מכם יגיע ממקורות אחרים באופן שלא בהכרח מותאם עבורם. ילדים עלולים לדמיין תרחישים מאיימים גם ממה שלא נאמר או שלא מדובר. חוויית הפחד של הילדים אמיתית וחשוב להכיר בה ולא להכחיש אותה. התמודדות חיובית עם הפחד עשויה לתרום לחוסנם הנפשי.             
מספר עקרונות מנחים:
• שוחחו עם ילדיכם על המצב וההנחיות, והסבירו כי שמירה על ההנחיות יכולה להגן מפני הידבקות.

• הסבירו להם שמדובר בצעדים שננקטים בכל העולם כדי להגן על אוכלוסיות בסיכון, ושגם המשפחה שלכם לוקחת חלק במאמץ המשותף.

• הסבירו כי ישנם אנשי מקצוע שעושים הכל כדי לשמור עלינו ולהתמודד עם הנגיף.

• ילדים בגילאים שונים תופסים דברים באופן שונה. ספקו מידע בהתאם לגיל, ליכולת ההבנה ומאפיינים אישיותיים.

• אל תאריכו במילים, דברו באופן ברור ורגוע ככל הניתן, ופרשו מילים לא מוכרות כמו מגפה, סגר, או קפסולה.

• אפשרו לילדים לשאול שאלות, כשיספיק להם - אתם תרגישו, הם יעברו לדבר הבא.

• צמצמו צפייה בחדשות - אם בכל זאת הילדים נחשפו לסיקור בתקשורת, דברו עימם ונסו לתווך את המידע.

• שתפו את הילדים בתחושותיכם ובדרכי ההתמודדות שלכם עם החששות. מה עוזר לכם?

• היו ערים וקשובים לתגובות הרגשיות של הילדים ולמה שמעסיק אותם, אל תפחדו לדבר, להתעניין ולשאול. העניקו להם תחושה שמה שהם מרגישים הוא טבעי. כך גם תשדרו את המסר שאין נושא לא מדברים עליו, כולל חששות שילדים מעלים לגבי חולי או אובדן.

• אפשרו לילדים לבטא רגשות גם בדרכים יצירתיות דוגמת ציור וכתיבה.

• שימו לב להתנהגות חריגה כמו ניתוק מהסביבה, בכי רב, התפרצויות זעם או אלימות, שיבושים בשינה ו/או אכילה, ופנו לעזרה מקצועית בעת הצורך.

ילדים והרפייה
הרפייה = הרגעה של הגוף, במצב של סטרס וחרדה הגוף מכווץ ושוכחים לנשום.
הנשימה היא הראשונה שנפגעת בזמן של מתח ולכן היא גם הראשונה שצריך לאזן כשאנו חווים לחץ או חרדה. ניתן לבצע עם הילדים מס' תרגילי נשימה איטית אשר יוצרים איזון במתח הגוף. יש להקפיד על שאיפה רגילה, נשיפה איטית ונשימה בקצב קבוע ונוח.
הצעות לתרגול נשימה:
• הפרחת בועות סבון - כאשר אנו רוצים ליצור בועה גדולה עלינו להוציא אוויר לאט עד שכולו יוצא ושואפים חזרה.

• נשימת כוכב - מותחים את אצבעות כף היד ויוצאים "לטיול" במעלה ובמורד האצבעות. ננחה את הילדים לקחת אוויר כשעולים לפסגת האגודל ולהוציא אוויר כשיורדים לכיוון האצבע הבאה. תרגלו יחד, אולי התרגיל ירגיע גם אתכם, ההורים.

• דרך נוספת להרפיית הגוף היא תנועה בקפיצות ומתיחות ותרגילי כיווץ והרפיית שרירים. לכווץ ולהרפות קבוצות שרירים שונות בגוף (למשל כיווץ אגרופים, הרמת כתפיים, קימוט הפנים, הרמת רגליים ופריסת אצבעות הרגליים פנימה והחוצה). אפשר לבצע בצורה משחקית ומשעשעת על ידי שימוש בדימויים.

מתי לפנות לעזרה מקצועית?
אם אתם מודאגים בקשר לעצמכם או לילדיכם, פנו לסיוע מקצועי. יש כאלו בשפע,
גם עירוניים ללא תשלום, כגון:

• גורמי מינהל רווחה והשירותים החברתיים ומינהל חינוך וחברה בעיריית נתניה, לרבות השירות הפסיכולוגי התפתחותי בטל......
• מוקד עירוני - 106
• מוקד סיוע טלפוני כמו ער"ן - 1201
• מוקדי הסיוע של קופות החולים

זכרו,
איזון עצמי חשוב לא פחות מתחושות הילדים - היו קשובים לעצמכם, גם אתם חווים שינויים ולחצים. עצרו רגע וחדדו לעצמכם מה אתם חשים, מה קשה לכם במיוחד ומה מחזיר לכם כוח. התקופה הנוכחית מאתגרת, אך הקורונה לא תישאר איתנו לנצח וגם זה יחלוף.

עיר אחת. (לב) אחד